הטמעת AI בארגון
רוב ההטמעות נתקעות כי הן מתחילות בכלים ובהדרכות. אני והצוות של Brandy מתחילים מתהליך אחד שיש לו בעלים ומדד, בונים עליו סוכן שעובד, ורק אז מרחיבים.
לתיאום מיפוי AI לעסקלמה הטמעת AI בעסק נתקעת
הסיבה הראשונה: מתחילים מכלי. קונים רישיונות לכולם ומחכים שמשהו יקרה. בלי תהליך מסוים שהכלי אמור לשפר, כל עובד משתמש בו קצת, בדרכו, ואחרי חודש אף אחד לא זוכר למה.
הסיבה השנייה: אין אחראי. כשהטמעה שייכת לכולם, היא לא שייכת לאף אחד. אין מי שיבדוק שהתשובות טובות, יעדכן מידע שהשתנה או יחליט שמשהו לא עובד.
הסיבה השלישית: אין מדד. בלי מספר שהיה לפני ונמדד אחרי, ההטמעה הופכת לתחושה, והתחושה נעלמת ברגע שמישהו שואל על התקציב. הטמעת בינה מלאכותית בעסק שרדה אצל מי שידע להצביע על מדד אחד.
השיטה: תהליך אחד, מדידה, ואז הרחבה
קטן מספיק כדי להצליח, ברור מספיק כדי למדוד. תוכנית הטמעה שלב אחר שלב
בוחרים תהליך
תהליך שחוזר הרבה, שאפשר לתאר בכתב ושיש לו בעלים. הבחירה נעשית במיפוי AI לעסק.
מדד אחד נקבע כבר כאן
בונים ומודדים
סוכן אחד על התהליך הזה, עם יומן שיחות. משווים למצב שלפני, ומתקנים לפי מה שרואים בשיחות.
בלי להרחיב לפני שזה עובד
מרחיבים
רק אחרי שהתהליך הראשון מוכיח את עצמו עוברים לבא. כל תהליך מקבל בעלים ומדד משלו.
תהליך אחר תהליך
מה הארגון צריך להביא
- בעלים לתהליך. אדם אחד שמכיר אותו מבפנים, מאשר את הכללים ומחליט מה נחשב תשובה טובה.
- גישה למערכות. הרשאות לוואטסאפ, ליומן, ל-CRM או לכל מערכת שהסוכן צריך, מוגדרות מראש ומצומצמות לצורך.
- דוגמאות אמיתיות מהעבר. שיחות, פניות ותשובות שהיו, כדי לבדוק עליהן את הסוכן לפני שהוא פוגש לקוח.
אין צורך בצוות טכנולוגיה. את החלק הטכני אנחנו עושים.
מה הצוות מקבל בסוף ההטמעה
- סוכן שעובד
- מחובר למערכות שלכם ורץ על התהליך שנבחר, לא הדגמה.
- יומן שיחות
- רשומה של כל מה שהסוכן ענה ועשה, שאפשר לעבור עליה ולתקן.
- כללי העברה לאדם
- מסמך כתוב שאומר מתי הסוכן עוצר ומעביר, ולמי.
- הדרכה קצרה
- לאנשים שעובדים לצד הסוכן: מה הוא עושה, מה לא, ואיך מתערבים.
סיכון ובקרה: איך מטמיעים AI בלי להפקיר את הלקוחות
מי שמפחד שהסוכן יאמר ללקוח משהו לא נכון מפחד ממשהו אמיתי. לכן הבקרה היא חלק מהבנייה, לא תוספת אחריה.
ב-SEKTOR, למשל, תקרת התקציב היומית נאכפת בקוד, ולא תלויה בכך שמישהו יזכור לבדוק. אותו עיקרון חל על כל סוכן שאנחנו בונים. לעבודה
- מידע מאושר
- הסוכן עונה רק מתוך מידע שאישרתם, ולא ממה שנראה לו הגיוני.
- העברה לאדם
- כללים כתובים לשאלות שחורגות מהתחום, ללקוח כועס ולכל נושא רגיש.
- יומן
- כל שיחה נשמרת, כך שתמיד אפשר לבדוק מה נאמר ולמה.
- תקרת תקציב
- גבול עלות שהמערכת לא חוצה, גם כשיש עוד עבודה בתור.
שאלות נפוצות על הטמעת AI בארגון
מה לגבי פרטיות המידע של הלקוחות והעובדים?
זו שאלה שמבררים לפני שמתחילים, לא אחרי. במיפוי אנחנו מגדירים איזה מידע הסוכן רואה ואיזה לא, ושומרים אותו מצומצם למה שהתהליך באמת צריך. תנאי השימוש וההגדרות של כל ספק מודל שונים, ולכן אנחנו עוברים איתכם על מה שרלוונטי לעסק שלכם. זו לא חוות דעת משפטית, ואם יש לכם חובות רגולטוריות מיוחדות כדאי שגם היועץ המשפטי שלכם יסתכל.
האם העובדים יוחלפו?
התשובה הכנה היא שזה תלוי בתהליך. סוכן שלוקח משימות חוזרות, כמו מענה ראשוני או תיאום פגישות, משנה את התפקידים של אנשים שעשו אותן. ברוב התהליכים שאנחנו בונים, האדם עובר לטפל במה שדורש שיקול דעת ומערכת יחסים, והסוכן לוקח את החלק החוזר. החלטות על כוח אדם הן שלכם, ואני לא מציע אוטומציה שמטרתה היחידה היא לפטר.
מה גודל הארגון שמתאים להטמעה?
אין גודל מתאים. מה שקובע הוא שיש תהליך שחוזר הרבה, ושיש מי שאחראי עליו. עסק קטן עם בעלים שעונה לכל ליד בעצמו וארגון עם כמה מחלקות יכולים להתחיל באותה צורה: תהליך אחד, בעלים אחד, מדד אחד.
באילו מודלי AI אתם משתמשים?
אנחנו לא קשורים לספק אחד. בוחרים את המודל לפי המשימה, העלות והדרישות שלכם, ובונים כך שאפשר להחליף אותו כשמתפתח מודל טוב או זול יותר. הכללים והמידע שלכם נשארים אצלכם, ולא נעולים בתוך מודל מסוים.
איך מודדים הצלחה?
לפני שמתחילים קובעים מדד אחד לתהליך. למשל כמה ליד מקבל מענה, כמה פניות מגיעות לאיש מכירות בלי צורך בבירור נוסף, או כמה זמן עובר עד תשובה ללקוח. בודקים את המצב היום, ואחרי העלייה משווים. אם המדד לא זז, אומרים את זה ומשנים או עוצרים.
נתחיל מתהליך אחד.
השאירו פרטים ונתאם מיפוי AI לעסק. בסופו תדעו איזה תהליך להטמיע ראשון, ומה לא כדאי לגעת בו.